הפסיקו לחמם את האוויר – דרך טובה יותר לייבש עץ רוב מעבדות העץ עדיין משתמשות בתנורי חימום מהסוג הישן. אתם יודעים אילו – הם פשוט מחממים את האוויר בחדר כדי לייבש את הציפויים והחומרים המשמשים לאיחוד העץ. הבעיה היא שזו דרך לא יעילה לעשות זאת. בסופו של דבר, נשארים חומרי המסה תחת הפני השטח של העץ, והמעבדה נהיית ריחנית כמו מעבדה כימית. לכן אנו עוברים לשימוש בטכנולוגיית ייבוש באמצעות קרינת אינפרא-אדום. במקום לחמם את כל האוויר בחדר, קרינת האינפרא-אדום מכוונת את האנרגיה ישירות לתוך העץ. הבעיה של “השכבה החיצונית” שיטת החימום הרגילה איטית. היא גורמת לייבוש של השכבה העליונה של העץ קודם, מה שיוצר “שכבה חיצונית” שמונעת את יציאת חומרי המסה מהעץ. כדי לפתור זאת, רוב האנשים פשוט מחממים את העץ יותר או משאירים אותו בתנאי חימום לאורך זמן. אך זו דרך מסוכנת – עלולים להיווצר לוחות עץ מעוותים וחומרי VOC עלולים להיפלט לאוויר. טכנולוגיית האינפרא-אדום פועלת אחרת. היא חודרת לעומק העץ, גורמת למולקולות שבתוך העץ לזוז, ובכך מונעת את יציאת חומרי המסה מהעץ. זה מהיר מאוד – זמן הייבוש יכול להצטמצם משעות לדקות בודדות. אוויר נקי יותר, חיסכון בעלויות אם אתם רוצים לעמוד בסטנדרטים של רמת VOC נמוכה, אי אפשר להמשיך לאפשר לחומרי המסה להתאדות לאוויר. טכנולוגיית האינפרא-אדום מקלה מאוד על שימוש בציפויים שמיובשים באמצעות מים או קרינת UV – ציפויים שלא יכולים להתייבש בתנורים רגילים. והחיסכון באנרגיה? הוא אדיר. אין צורך לבזבז כסף על חימום האוויר בחדר. המנורות פועלות רק כשיש עץ שעובר מתחתיהן. זה פשוט מאוד. החיסרון אני לא אומר שטכנולוגיית האינפרא-אדום היא פתרון מושלם. זו טכנולוגיה חזקה, אך אם לא מתקינים אותה כראוי, עלולים להיווצר בעיות. אם המנורות לא ממוקמות כראוי או שהמערכת להעברת העץ פועלת לאט מדי, עלולה להיגרם פגיעה בשטח החיצוני של העץ לפני שהחלק הפנימי שלו יתייבש. צריך להיות זהירים. צריך חיישנים טובים ותכנון ברור לאזורי הטמפרטורה, כדי למנוע את היווצרותם של אזורים חמים מדי. אך כשהכל מותקן כראוי, ניתן להקטין את מערכת האוורור. אין צורך להתמודד עם טמפרטורת החדר, וניתן להתמקד בחומר עצמו. זו הדרך המהירה ביותר להיות ירוקים, מבלי להאט את קצב הייצור.